עבודה במנהיגות: מיתר גמליאל ושחף לביא 

נאום עם הרכבת הממשלה : בעיות יסוד עם קיומנו הלאומי- מנחם בגין.

נאום זה ננאם לכבוד הרכבת הממשלה הרביעית בראשותו של דוד בן גוריון. הבחירות לממשלה זו התקיימו ב-3 בנובמבר 1959 ב' בחשוון תש"ך.
את נאום זה נאם מנחם בגין בט"ו בכסלו תש"ך בפני כל המפלגות שהשתתפו בבחירות אלה.
נושא הנאום היה בעיות היסוד של קיומה הלאומי והממלכתי של מדינת ישראל ומטרתו הייתה לדון בכל הבעיות הללו ולחשוב כיצד ניתן לפתור אותם.

האירוע שבגינו נאם מנחם בגין את נאום זה הוא הרכבת הממשלה הרביעית, שפעלה בזמן כהונתה של הכנסת השניה.
אחרי התפטרותו ממשלת ישראל השלישית בן גוריון החליט להרכיב ממשלה חדשה. לאחר שקיבל את תמיכת מפא"י, מפלגות הלווין שלה, והמפלגות הדתיות-ציוניות, החליט להרחיב את הבסיס הקואליציונלי. המפלגה זכתה לרוב של 87 חברי כנסת.
בבחירות התמודדו מפלגת מפא"י בראשותו של דוד בן גוריון- המפלגה שזכתה במירב המנדטים (47), מפלגת תנועת החירות בראשותו של מנחם בגין שקיבלה 17 מנדטים, מפלגת מפד"ל, מפלגת מפ"ם, מפלגת הציונים הכלליים, מפלגת אחדות העבודה- פועלי ציון, מפלגת חזית דתית תורתית, המפלגה הפרוגרסיבית, מפלגת מק"י, מפלגת קדמה ופיתוח, מפלגת שיתוף ואחווה, ומפלגת חקלאות ופיתוח. 

הקטע בנאום זה שהשאיר עלינו רושם רב הוא:
"מקובל אצל האדם, משנקודת המפנה בחייו נראית לו עדיין רחוקה, לא להדאיג את עצמו. אבל אפילו אצל היחיד, אם הוא רואה לנגד עיניו לא בעתיד הרחוק, אלא מקרוב, מפנה, הוא מתעורר, מציג את השאלה, מחפש לה פתרונים. "

אהבנו דווקא את קטע זה מכיוון שמנחם בגין גורם לנו להזדהות עם המצב. הוא אומר שלכל אדם כאשר יש נקודת מפנה או קושי כלשהו שאמור להתרחש בעוד המון זמן, זה לא מטריד אותו אבל כאשר העתיד מתקרב וכך גם נקודת המפנה- הקושי, האדם מתעורר ומחפש פתרון לקושי. בנאומו הוא אומר שכך זה קורה עכשיו, נקודת המפנה מבחינת המשק הלאומי היא קרובה, היא ידועה לכל אזרח בישראל, בעוד שנה, בעוד שנתיים, לכל היותר בעוד שלוש שנים אך ישנם אנשים האומרים עדיין: "איך שהוא יסתדרו העניינים". מנחם בגין בעצם מציג לנו את המצב בתור משהו שאנו חווים בחיינו ומזדהים איתו וכך אנו מבינים גם את המצב של המדינה שלנו.

מדברי מנחם בגין עולים הערכים:
שוויון- "אם יתקבל החוק הזה, ידע כל איש - בישראל שיש לו זכויות לחיים, לחופש, לעבודה ולבקשת אושר, אשר לא ניתנו בחסד אלא הן שלו, תמיד שלו, ללא קשר עם השקפה או השתייכות מפלגתית, עם דעה זו או אחרת על ממשלה זו או אחרת".
גאווה- "זהו תפקיד המחדיר בנו גאווה: בהיותנו באופוזיציה, אנחנו, בצורה שאינה נראית לעין - אבל מעשית מאד, ממשית מאד - מיטיבים עם הציבור הסובל, חסר האמצעים"."אבל אם מישהו ישאלנו, האם לא באה לנו תמיכה מחסרי אמצעים ומאזרחים סובלים ונדכאים, נשיב - ובגאווה: באה גם באה. העובדה שאנשים אלה נותנים בנו אמונם מוכיחה שאנו נושאים את דגל הצדק".נחישות- " אנו מתכבדים להודיע לכנסת כי נציע לבטל את הממשל הצבאי. בהזדמנות הקרובה הנאותה נגיש בעניין זה הצעת חוק."איכפתיות- "ובעומדי בפרשת יחסי-חוץ, יורשה נא לי, אדוני היושב-ראש, לשלוח מעל במה זו ברכה לתושבי קפריסין על מעשה הבחירה המכריע לקראת כינונה של הרפובליקה העצמאית שלהם. אנו מברכים את נשיא הרפובליקה הנבחר ואת סגן הנשיא עם היבחרם, ואנו רוצים להביע תקווה, כי בהנהגתם יקיימו תושבי האי יחסי הבנה וידידות עם מדינת ישראל".
בנאום זה באות לידי ביטוי היכולות המנהיגותיות הבאות:
מתייחס למונהגיו בצורה שוויונית, מתייחס לרגשותיהם ולתכונותיהם: "ובעומדי על שיווי זכויות, יורשה לי לגעת בבעיה הקשורה באזרחי ישראל הלא-יהודים, כוונתי לערבים, דרוזים, נוצרים, מוסלמים. "
בעל אומץ היכול לקבל החלטות קשות בזמנים מיוחדים: "בתנאים כאלה, הדרך היחידה להדיפת התקפת לחץ, היא התקפת נגד מדינית".יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמתה של מטרה: "משום כך, נמלא את תפקידנו הלאומי, אם בעוד מועד, עם התחלת העבודה התקינה של הכנסת, עם כינון הממשלה כחוק, נתריע על הסכנה הממשמשת ובאה, וכדי שלא נתעורר בעוד שנתיים או בעוד שלוש שנים בעיצומו של משבר, שאולי לא יהיה לו עוד פתרון".מאציל סמכויות לאחרים תוך אמונה בהם ומבלי להפחית באחריותו: "תושביה של קפריסין, כמונו, קיבלו את עצמאותם לא כמתנת חסד של זרים, אלא במלחמת שחרור רבת סבל והקרבה". "יורשה נא לי, אדוני היושב-ראש, לשלוח מעל במה זו ברכה לתושבי קפריסין על מעשה הבחירה המכריע לקראת כינונה של הרפובליקה העצמאית שלהם".
הנאום: http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum45-2.htm
הממשלה הרביעית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA

מנחם בגין נואם:

http://citizenship.cet.ac.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9-ffd0-426d-b508-19d6c9d151f1&id=24350
בחרנו בנאום של עדן ראובני ורועי כביה מכיוון שהוא עוסק בנושא מעניין מאוד, בכור הגרעיני בשם "תמוז" בעיראק שבו תוכנן לייצר פצצת אטום. בגין שלח את חיל האוויר הישראלי לפוצץ את הכור. אהבנו את נאום זה מכיוון שהוא מראה על האומץ של מנחם בגין, על הנחישות שלו, על החזון שלו ועוד. הנושא עניין וסקרן אותנו וכך גם תשובותיהם לשאלות.

מידע לנאום של רועי כביה ועדן ראובני:http://www.aboutisrael.co.il/heb/freepage.php?id=1001

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94

http://www.ilschool.org/(S(lomdim))/WebPages/a3a5e163-5183-4aab-a601-cd132d98115d.8adbca72-71b5-450c-9f62-4f0f230f67af.aspx

נאום הצ'חצ'חים - יואב מידני וליאור קימל

מגישים: יואב מידני, וליאור קימל.

מנהיגות פורצת דרך

לנאומו של בגין לחצו – כאן.

הקטע שתפס את תשומת לבנו בנאום:

1.    נאום זה, אשר נקרא "נאום הצ'חצ'חים", ננאם על ידי מנחם בגין בשנת 1981 כתגובה לנאומו של דודו טופז, אז קומיקאי צעיר. הנאום ננאם בכיכר מלכי ישראל, כיכר רבין כיום, בפני קהל הבוחרים והפעילים של מפלגת הליכוד. מטרתו של הנאום היא למסור שאין הבדל בין עדות המזרח לעדות המערב, ושכולנו יהודים ואחים.

2.    דודו טופז, שהיה אז בדרן מוכר אך עדיין צעיר (הגיש באותם ימים שעשועון טלוויזיה), הוזמן לנאום ולתמוך במפלגה. לקראת סוף הנאום הכריז טופז כי "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". הנאום, שלא זכה לחשיפה גדולה באותו זמן כלל שורה על הקרביות של בחורי המערך לעומת בוחרי הליכוד, וטופז השתמש במילה "צ'חצ'חים" כדי לתאר את הליכודניקים. מכיוון שהמילה צ'חצ'חים (מילה ממקור אונומטופאי שמקורה באופן שבו המבטא המרוקאי נשמע לאשכנזים) הייתה מילת לגלוג לעדות המזרח, בחר בגין להשתמש בה כדי לנגח את טופז.

3.    "בלילה לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר בבוקר להוריד אותם מן התליה, והרב היה איש זקן הוא אמר שיבוא להוריד אותם, ולא רצו לפגוע ברב, הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחמו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!".
קטע זה תפס את תשומת לבנו מכיוון שבו הוא מדגיש ומראה שאין הבדל בין כל אדם ואדם, לא משנה מה מוצאו.

4.    הערך המרכזי שעולה מן הנאום הוא שכל אדם שווה לרעהו ושלא צריך להבדיל בין אנשים בגלל מוצאם, ושבסופו של דבר כולנו יהודים, אחים.

5.    רשימת יכולות:
א. יכולת להציג חזון ברור ומוחשי – מנחם בגין מצליח להעביר בצורה ברורה ומוחשית את חזונו שאומר שאין הבדל בין מוצאם של אנשים.
ב. יכולת לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית – מנחם הצליח להלהיב את הקהל במשפט שאמר: "לחמו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!".
ג. מתייחס למונהגיו  בצורה שיוויונית – בנאומו הוא מדגיש שכולנו שווים, גם אם אנו מעדות המזרח / המערב.
ד. מאציל סמכויות לאחרים, תוך אמונה בהם ומבלי להפחית מאחריותו – התכונה הזאת מיוחסת אליו מכיון שהוא בעצם רוצה שלאחרים (לאזרחים) לא יחשבו שאדם ממוצא אחר יותר נחות, פחות טוב מהם.

6.    ניתוח רטורי והנאום המקורי  

דודו טופז על הנאום

מנחם בגין על בני עדות המזרח

7. בחרנו בנאום "עסקת נשק עם גרמניה בן גוריון על היטלר" של יובל פלח ואלמוג צנעני. בחרנו בעבודה זאת מכיוון שהיא מסודרת היטב ויש שם מידע מפורט על הנאום.

8. http://menachembegin1.blogspot.co.il/2013/05/blog-post_9.html?showComment=1368112443722#c1226893357857273184
קישור לעבודתם של רועי כביה ועדן ראובני.

נאום הכור העיראקי

מגישים: עדן ראובני ורועי כביה

1.     מנחם בגין נאם בפני תושבי ישראל ב30 ביוני 1981, כ"ח בסיוון תשמ"א על הפצצת הכור העיראקי. בנאומו, בגין שכנע את הצופים שלא קבע את תאריך ההפצצה בתאריך זה בשביל לקבל קולות בבחירות.

2.     האירוע שבגינו הנאום הוא הפצצת הכור העיראקי. לפני כארבעים שנה, מדענים עיראקים החלו לבנות כור גרעיני בעיראק בשם "תמוז", במטרה לייצר פצצת אטום. בגין הבין עד כמה מסוכן הכור הגרעיני והוראה לחיל האוויר הישראלי לתכנן התקפה צבאית על הכור. ב-7 ביוני 1981 חיל האוויר פוצץ את הכור הגרעיני בהצלחה וללא נפגעים. המבצע נקרא מבצע "תמוז" על שם הכור.

לאחר 3 שבועות, התקיימו בחירות והליכוד ניצח ברשות מנחם בגין. היו הטוענים אשר בגין תכנן את ההתקפה זמן קצר לפני הבחירות, ולא חודשים לפני כן, בשביל שיצביעו לו בבחירות.

3.     "את מי אתה בא להעניש? לא את המרצח שהחיל פצצות אטומיות, אלא את המתגונן שהשמיד את הכור הערור הזה".

הקטע הזה השאיר עלינו רושם רב מכיוון שאנו רואים פה תכונה מנהיגותית אמיתית. גבורה, לבגין יש את האומץ לטעון בפני כל עם ישראל שהם מאשימים אותו במקום את סאדם חוסיין שבנה את הכור האטומי. הוא משתמש באמצעי רטורי, בשאלה ברטורית, המשמשת לעורר את הקהל ולערב אותו בנושא וגורם למדינת ישראל להבין שהוא לא עשה שום דבר רק לטובתו, אלה לטובת כל המדינה.

4.     ערכים המתבטאים בנאום:

אהבת המולדת- "אני התחלתי לגור בפתח תקווה בשכונת "חצילוב" כדי ללחום למען עם ישראל."

אומץ- "את מי אתה בא להעניש? לא את המרצח שהחיל פצצות אטומיות, אלא את המתגונן שהשמיד את הכור הערור הזה".

אופטימיות- "עכשיו אנחנו יכולים לומר לילדינו החביבים, אתם תולידו בנים בארץ ישראל".

אכפתיות- "אני ישלח בחורים יהודיים לסכנת מוות או לשבי שהוא גרוע מוות משום שהברברים האלה היו מענים את בחורינו עינויי טופת למען בחירות?"

גאווה- "יהודים אתם מכירים אותי 40 שנה, אני התחלתי לגור בפתח תקווה בשכונת "חצילוב" כדי ללחום למען עם ישראל."

5.     יכולות מנהיגותיות:

בעל אומץ רב- "את מי אתה בא להעניש? לא את המרצח שהחיל פצצות אטומיות, אלא את המתגונן שהשמיד את הכור הערור הזה".

יכולת לגרום לאנשים להתלהב- ברקע הסרטון, שומעים את הקהל קורא בשמו ומוחא כפיים.

מונע ע"י אינטרס ציבורי ולא ע"י אינטרס אישי- "אני ישלח בחורים יהודיים לסכנת מוות או לשבי שהוא גרוע מוות משום שהברברים האלה היו מענים את בחורינו עינויי טופת למען בחירות?"

יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובתשתית הערכים שלו- "יהודים אתם מכירים אותי 40 שנה, אני התחלתי לגור בפתח תקווה בשכונת "חצילוב" כדי ללחום למען עם ישראל. אני ישלח בחורים יהודיים לסכנת מוות או לשבי שהוא גרוע מוות משום שהברברים האלה היו מענים את בחורינו עינויי טופת למען בחירות?"

                                                                                    

6.     סרטון של הנאום של בגין- http://www.youtube.com/watch?v=nDamQ5_Pd58

כיצד התקבלה החלטת ההפצצה? http://www.youtube.com/watch?v=K03YHVN8ens&NR=1&feature=fvwp

הנאום:

"סאדם חוסיין מעריץ הדמים הזה אשר במו ידיו רצח את טובי ידידיו כדי להשתלט על עיראק, הכין בשביל הילדים שלנו את הרעל של רדיו אקטיביות שתצא מפצצות אטומיות. היה מטיל בלי רחמים על תל אביב, על פתח תקווה, על ירושלים ועל חיפה כדי לחסל את העם היהודי בארצו.

את מי אתה בא להעניש? לא את המרצח שהחיל פצצות אטומיות, אלה את המתגונן שהשמיד את הכור הערור הזה ועכשיו אנחנו יכולים לומר לילדינו החביבים, אתם תולידו בנים בארץ ישראל!

יהודים אתם מכירים אותי 40 שנה אני התחלתי לגור בפתח תקווה בשכונת "חצילוב" כדי ללחום למען ישראל. אני ישלח בחורים יהודיים לסכנת מוות או לשבי שהוא גרוע מוות משום שהברברים האלה היו מענים את בחורינו עינויי טופת למען בחירות? אני ישלח בחורים שלנו?"

תמונות:

בגין בזמן נאומו

נאום בגין בכתבה בחדשות

7.     בחרנו בנאום "פרס הנובל לשלום" של הדס בן יוסף ויובל פרל בגלל שהוא מאוד מעניין. בנאום זה, מתבטאים המון ערכים ויכולות מנהיגותיות. לפי דעתנו זהו אחד מהנאומים הגדולים והיפים של בגין. בנוסף הדס ויובל פירטו וניסחו את עבודתם בצורה יפה ומעניינת מאוד, כך  שאנו מאוד נהננו לקרוא את התשובות שלהן.

8. קישור מתאים לעבודה של הדס ויובל:

http://www.gras.co.il/htmls/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F.aspx?c0=16991&bsp=16085

יובל פלח אלמוג צנעני

1. את הנאום נאם מנחם בגין ב-1963 בפני חברי המועצה במטרה לשכנע אותם שיחסים עם גרמניה הם בושה וחרפה ליהודים במיוחד לאחר שהעולם החרים תוצרת גרמנית.

2. לאחר שנגמרה השואה קמו זאב ז'בוטינסקי ועורך הדין אורגטמאייר, וקראו לעולם להחרים תוצרת גרמנית. ב27 באוגוסט 1935 פורסם בעיתון: "בן גוריון אמר כי ארצות המתנגדות לגרמניה ואפילו רוסיה הסובייטית לא הפסיקו את היחסים עם הנאצים, אם כי תולים שם קומוניסטים. עם הציונות מוטלות חובות של מדינה, ולכן אינה יכולה לעורר קרב בלתי אחראי נגד היטלר כל עוד הוא ראש מדינה" בגין מוחה על כך ואומר שאיננו צריכים לקיים יחסים עם גרמניה ולהשלים עם היטלר כראש מדינה, ושבושה לערוך איתם עסקאות.

3. "אני אגיד היום מלה על אבא אחימאיר. מר בן-גוריון, כאשר אתה מדבר על אבא אחימאיר, של נעליך מעל רגליך! של נעליך מעל רגליך!"- מרגש לדעתנו שאדם שהיה מנהיג גדול מעריץ אדם אחר, ולדעתנו זה מראה כמה חשוב מצד מנהיג לתת דוגמה אישית, ולגרום לאנשים ללכת אחריו ולהיות מנהיגים כמוהו.

4. אומץ- כדי להביע התנגדות ולהביע את דעתך בצורה גלויה צריך אומץ לדעתי מכיוון שצעד כזה יכול או להרים או להפיל אותך וזוהי לקיחת סיכון.

אמפתיה- הדעה שלו מראה שאכפת לו מהנפטרים בשואה, וגם מהניצולים- אחרת לא היה מתנגד ליחסים עם גרמניה.

החלטיות ,ביטחון ,אסרטיביות- הוא נאם בצורה אסרטיבית ובטוחה, ושמר על עמדתו לכל אורך הנאום.

גאווה- הוא אינו סולח לגרמניה על מעשיהם ומתנד לבן גוריון בגלל בושה.

5.

* יכולת לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית.- הנאום שלו היה סוחף ומרגש וגרם לנו להזדהות איתו.

* יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובתשתית הערכית שלו.- הוא דיבר לפי הרגשתו ומתוך מוסר וערכים דבר שיוצר תשתית של אמון.

* וראשון לכל ומעל הכול משמש דוגמה ומופת אישי. מבטא במעשיו ובהתנהגותו את הערכים – הוא דיבר מתוך רגש וערכים והיה אמיתי לגמרי וחסר צביעות, וזוהי לדעתנו דוגמה אישית.

6. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%90%22%D7%99, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA

7.. "הפרס מגיע לא לי, הוא מגיע לעמי, על הסבל הרב שנפל בחלקו, על האבדות הכבדות שאבדו לו, על אהבתו את השלום וכיסופיו העמוקים אליו".‏ (תורגם מאנגלית) קטע זה נלקח מסיום נאומו ומדבר על הקשר החזק של עם ישראל לשלום. אנחנו בחרנו בקטע זה מכיוון שהחלק מראה עד כמה צנוע בגין, עד כמה העם היהודי חשוב לו ועד כמה השלום חשוב לעם היהודי. הקטע מעורר בנו רגשות עזים וגורם לנו להרגיש שייכים לעם היהודי ושהרצון לשלום קיים בכולנו ורק בזכותנו, בזכות הסבל והכאב הרב שעברנו נוכל להשיג שלום.

בחרתי בקטע שבחרו הדס ויובל, מכיוון שאני מסכים איתן על כך שהנאום מראה על צניעותו של בגין, שלדעתי היא אחת התכונות החשובות במנהיג. ועל כמה חשוב לו השלום- דבר שמראה שיש לו חזון. 

נאום הפליטים הערביים – מנחם בגין מגישות: אלמוג אברהם, עדן מזרחי, בר אביבי

נאום הפליטים הערביים התבצע בכנסת ע"י מנחם בגין עוד לפני היותו ראש הממשלה- בדצמבר 1963 עוד בתפקידו כיו"ר תנועת החירות באופוזיציה.

מנחם בגין נאם אז בכנסת במליאה, בפני כל חברי הכנסת, השרים בממשלה וראש הממשלה השלישי של ישראל – לוי אשכול.

במסגרת הנאום, בגין דיבר על התנהלות המדינה בסוגיית הפליטים. נציגינו באו"ם הציעו יוזמה לדיון שממנה השתמע שמדינת ישראל מוכנה לפתוח את סוגיית  הפליטים הערביים לדיון. בגין הטיח ביקורת קשה בממשלה ובנציגינו באו"ם וגם בשרת החוץ דאז על כך שהעלו יוזמה לקיום מו"מ עם מדינות ערב על בעיית הפליטים הערביים. הוא חזר על חשיבות הנושא עבור מדינת ישראל וביקש מהממשלה להפסיק להאשים מדינות אחרות בהתנהלות ולפשפש במעשיה ובטעויות שלה. מטרת הנאום הייתה לקרוא לממשלה ולנציגים באו"מ להיצמד להחלטות הכנסת הקודמות מ  1961 ולהיות עקביים בנושא אי הסכמה של ממשלת ישראל להחזיר הפליטים הערביים למדינה ללא כל אפשרות למו"מ.  מדובר בפליטים הערביים שברחו מהמדינה בעיקר בין השנים 1947 עד 1949 בעידן מלחמת העצמאות.

להלן קטע מהנאום:

                

"הפרתם את החלטת הכנסת על ידי הודעה. גם בעצרת ה- 17, גם בעצרת ה- 18, אמרו דוברינו: מעולם לא אמרנו כי לא נכניס אפילו פליט אחד. הייתי רוצה לשאול: מי ביקש מכם למסור באו"ם הודעה כזאת? האם נחלצתם אל הקיר? האם מישהו הציג לכם שאלה, האם אמרתם פעם שלא תכניסו אפילו פליט אחד, ומשום כך השיבותם כפי שהודעתם? אבל מה משמעותה של הודעה זו? משל למה הדבר דומה: שמעון יתבע מראובן סכום כסף בטענו שראובן חב לו את הסכום הזה. יאמר ראובן: אינני מכיר בחוב הזה, אינני חב לך כלום. ובין שמעון וראובן קיים ריב על עצם החוב. אבל אם יאמר ראובן: מעולם לא אמרתי שלא אחזיר לך אפילו פרוטה אחת, הרי על עצם החוב הוא כבר מודה, והשאלה היא מהו הסכום". 

על פי השכל הישר, אם אתם אומרים בארגון האומות המאוחדות: מעולם לא הודענו שלא נכניס אפילו פליט אחד - משמע שאתם מוכנים להכניס מספר מסוים של פליטים יותר מאחד, שניים? כאשר אנשי מפ"ם עמדו על במה זו ואמרו: אנחנו מציעים - בתנאי שיהיה הסדר שלום, זוהי האמת - להסכים להכנסת מספר מסוים וקבוע ומוסכם של פליטים - אתם אמרתם: זהו פתח לסחיטה, על-ידי הודעה כזאת אתם מזמינים לחץ. ואני חושב שהביקורת הזאת על הודעת מפ"ם נכונה וצודקת היא. אבל מה אתם עושים? באולם הזה אתם תוקפים את מפ"ם; אתם הולכים לארגון האומות המאוחדות, ובנוסח אחר אתם חוזרים על הודעתה. אם מישהו אומר: מעולם לא אמרנו שלא נכניס אפילו פליט אחד. לא יימצא בר-דעת באומות המאוחדות ובעולם כולו שלא יפרש הודעה זו כנכונות להכניס מספר מסוים של פליטים. שוב, איך משתלבת הודעה אומללה זו בהחלטת הכנסת, לפיה הפתרון היחיד של הבעיה הוא ביישובם של אנשים אלה במדינות ערב? אם אתם אומרים שאתם מוכנים להכניס מספר מסוים של פליטים, אתם מוסרים הודעה הנוגדת במהותה את אשר החליטה הכנסת בהסכמתכם. 

בחרנו לצטט דווקא קטע זה משום שבקטע זה ניכר שיש למנחם בגין ידע רב, הוא מדבר בשפה גבוהה אך מובנת ומסביר באופן חד וברור עמדתו. כמו כן משתמש במשל שזה מלומד, משונן והומוריסטי.

מנאומו של בגין אפשר ללמוד על ערכים בולטים : בגין ציוני ואוהב המדינה במלוא הכוונה לאורך כל הנאום מדגיש את חשיבות קיום המדינה, בטחונה וחירותה:

"אנו דוחים את השקפתכם למען חירותנו. נאמנים לחירותנו - אנחנו דוחים את השקפתכם. זוהי בשבילנו בעיה גורלית. המדובר הוא במעין פלישה, וכשם שהיינו מוכנים לתת כל קרבן למען הדוף כוח צבאי פולש לתוך ביתנו, כך נהיה מוכנים להפעיל כל כוחנו, כדי לדחות לחץ לפתיחת שערי ביתנו הקטון בפני פלישה sui generis כזאת, העומדת לסכן את עצם קיומנו." 

ערך נוסף שעולה מהנאום הוא פרגון והערכה לעם  ישראל:

"איך הצבעתם בעצרת ה- 16 בעד אותו הסעיף בדיוק? כלום באמת סוברים אתם שהעם הזה מורכב מאנאלפביתים, אינו יודע קרוא וכתוב, אינו יודע לחשוב, לשקול? העיני אנשים תנקרו? התעברו בקפיצות כאלו מהצבעה בעד להימנעות, להצבעה נגד? ותמיד כל מה שאתם עושים הוא טוב? "

היכולות המנהיגותיות שבאות לידי ביטוי מנאומו של מנחם בגין ,הם: בעל אומץ-אדם שמוכן לקחת החלטות קשות ברגעים קריטיים, יכול להביא את האנשים למקום של ביקורת עצמית .  מדבר בגובה העיניים ויוצר עניין וקשב בדבריו. נוקב, חד ושנון. בעל ידע רב ושולט היטב בהיסטוריה ובחומר.  ציוני ומאמין חזק מאד בדעותיו וכך גם מעביר אותן. מתייחס לתכונותיהם ורגשותיהם של האנשים המונהגים ויכולתם לשפוט בעיניהם את המציאות.

דוגמא לנאומו של בגין על הפצצת הכור העיראקי:

http://www.youtube.com/watch?v=nDamQ5_Pd58

נאומו הראשון של בגין על השומרונים ויהודה:

http://www.youtube.com/watch?v=dycFO7cY7zk

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum38-2.htm 
בחרנו לשים פה את הקישור של הנאום, בקישור זה יש גם את התגובות של האנשים שהיו בנאום בזמן הנאום. 

בחרנו את "נאום פרס נובל לשלום" של הדס בן יוסף יובל פרל. בנאום זה מתייחסים לערכים, לשלום, למדינת ישראל, לאהבת הארץ ולזה התחברנו. 

עבודה דולב נגר ויקטור גינזבורג ועיטם טיאר

1.מנחם בגין נאם נאום זה, ב17 במאי 1977 בתל אביב, נאום זה היה נאום הניצחון שלו בבחירות 1977, זו הייתה הפעם הראשונה שמפלגה ימנית עלתה לשלטון ולא מפא"י או ההתפלגויות שלה (זאת המפלגה שהייתה בשלטון מ1948 ועד 1977) את הנאום נאם בפני מפלגתו ובפני מצביעיו והתקשורת, מושא הנאום הוא עליית שלטון ימני לאחר 29 שנות שלטון שמאלני בארץ, בנוסף הוא הודה לכל מי שתמך בו לארך הדרך, מטרת הנאום הייתה להביע תודה לכל מי שתמך בו לאורך הדרך.

2.נאום זה ננאם בגין זכייתו בבחירות של מנחם בגין וגבורתה של מפלגתו על המפלגה השמאלנית ועלייתה לשון בפעם הראשונה לשלטון.

3. "היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוהו לא ידענו במשך 46 שנים. מאז הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931, שבו הציע זאב ז'בוטינסקי לקבוע, כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בימנו. זאב ז'בוטינסקי הקדיש את כל חייו למטרה זו. הוא לא זכה לראות את הקמתה של המדינה וגם לא את המפנה שחל היום."

בחרנו בקטע זה משום שמשפט זה הוא המשפט שמכריז על מהפכה.

4."יכולת להציג חזון ברור ומוחשי, אשר להגשמתו המנהיג מוביל את אנשיו."

הוכחה מתוך הכתוב: "היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוהו לא ידענו במשך 46 שנים."

"מאציל סמכויות לאחרים, תוך אמונה בהם ומבלי להפחית מאחריותו"

הוכחה מתוך הכתוב: " עתה אני אבקש להשמיע תודה. תודתי הראשונה ניתנת לאשתי, שעליה יחולו יותר מאשר על כל אדם אחר עלי אדמות, דברי הנצח הללו, בשינוי גרסה: "וזכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר, בארץ זרועת מוקשים".

"יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמתה של מטרה, שבהעדר מנהיגותו לא הייתה מושגת, או שהייתה מושגת באיכות ירודה.

הוכחה מן הכתוב: " מאז הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931, שבו הציע זאב ז'בוטינסקי לקבוע, כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בימנו."
5. האהובים, לבני ולשתי בנותיי, אשר לא עזבו את אביהם, גם בימים הקשים ביותר

יכולת לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית- היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוהו לא ידענו במשך 46 שנים. מאז הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931, שבו הציע זאב ז'בוטינסקי לקבוע, כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בימנו. זאב ז'בוטינסקי הקדיש את כל חייו למטרה זו. הוא לא זכה לראות את הקמתה של המדינה וגם לא את המפנה שחל היום.

יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובתשתית הערכית שלו- היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי ובתולדותיה של התנועה הציונית, שכמוהו לא ידענו במשך 46 שנים.

6.

7. בחרנו בעבודתם של הדס בן יוסף ויובל פרל משום שהיא העבודה עניינית המידע שהיה בה מאוד ריתק אותנו ולמדנו הרבה.

8.אנחנו בחרנו לתת מידע לעדן דורי, אנחנו לא יודעים אם השתמשת באתר זה אבל יש בו הרבה מידע: http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum47-2.htm

מנחם בגין - נאום הצ'חצ'חים

מגישים :

דור שמואלי כהן
אלדד יודלא

1.
- הנואם היה מנחם בגין.
- מנחם בגין נאם בערב הבחירות 1981.
- מול כל תומכי הליכוד.
- נושא הנאום היה על דבריו של דודו טופז כמה ימים קודם בדבר ה"צ'חצ'חים". מטרת הנאום הייתה לשלהב את פעילי המפלגה ולהביא למוטיבציה גדולה ביומיים האחרונים של הבחירות, ולעזור לליכוד להשיג רוב דוחק.

2. בגין מגיב לנאום שנישא בכיכר ערב קודם (במסגרת אירוע סיום הבחירות של המערך) בידי דודו טופז. במסגרת הנאום בגין עושה שימוש נרחב בציטוט אחד של טופז (הצ'חצ'חים של הליכוד הם שין גימלים) ומציג אותו כדוגמה להתנשאות ולזלזול של המערך בעדות המזרח. מעניין שבגין איננו מנסה להתחבר לקהל או לעדות המזרח בעצמו - הוא מדבר במבטא אשכנזי כבד ועושה מאמץ תיאטרלי להיראות כאילו אינו מכיר את המילה צ'חצ'חים או את דודו טופז עצמו. הרגל זה של בגין, בניגוד למאמץ המופגן של ראשי מפלגת העבודה 'להתחבר אל העם' על ידי מאמץ להפגין הקרין כנות ובטחון עצמי מבלי להקרין התנשאות ועליונות, ובכך הקנה לבגין את תמיכתן של שכבות המצוקה. בגין גם תוקף את טופז אישית - הוא מעמיד פנים שאינו מכיר את שמו וקורה לו שחקן שכיר (למרות שטופז לא קיבל תשלום ונאם מתוך תמיכה במערך). בגין גם מקרין מהתקיפה האישית על טופז כלפי שאר המערך שבוחר לתת לבדרן לייצג אותו.

3. " אחרי התייעצות עם נתן ילין מור, זכרונו לברכה, מטעם הלח´´י, כשתכננו יחד פעולות נגד השלטון הבריטי, ואמר לי כהאי לישנא, גלילי, אמר לי: איך אתם פתרתם את הבעיה של עדות המזרח באצ"ל? ואני מסתכל בו בתמיהה, ואומר לו, ישראל, מה אתה שואל? איזו בעיה? והוא אומר: נו, אינך יודע, לא שמעת? הבעיה של עדות המזרח. אז אני אומר לו: איזו בעיה? אין לנו! כולנו אחים, כולנו יהודים, כולנו שווים, כולנו... ! "
הקטע הזה מן הנאום השאיר עלינו רושם רב מפני שפה מנחם בגין מדבר ומצטט על מה שהוא חושב על בני עדות המזרח, בקטע זה אנחנו מסיקים שהוא היה בעדם וטען שכולנו אחים ואסור לבצע אפליה בין אנשים שונים אזרחי ישראל מפני ש"כולנו אחים".

4. שוויון - " כולנו אחים, כולנו יהודים, כולנו שווים ".

5. יכולת לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית - " מה שאני מבקש מכם הוא, מחר, מן הבוקר ועד הערב, ערכו מפעל שיחות טלפוניות... "

משמש דוגמה ומופת אישי - " כולנו יהודים! כולנו אחים! כולנו לוחמים! "

6.

מנחם בגין

מנחם בגין לאחר הנאום

קהל התומכים במהלך הנאום

     קישור לסרטון של הנאום - נאום הצ'חצ'חים - מנחם בגין
7. בחרנו בקטע של עדן דורי מפני שהוא הכי עניין אותנו, ולפי דעתנו הנושא של הנאום חשוב מאוד ותרם הרבה.

8. קישור שאולי יעזור לעבודה של הדס ויובל:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F#.D7.94.D7.A1.D7.9B.D7.9D_.D7.A9.D7.9C.D7.95.D7.9D_.D7.A2.D7.9D_.D7.9E.D7.A6.D7.A8.D7.99.D7.9D