עבודה במנהיגות: מיתר גמליאל ושחף לביא 

נאום עם הרכבת הממשלה : בעיות יסוד עם קיומנו הלאומי- מנחם בגין.

נאום זה ננאם לכבוד הרכבת הממשלה הרביעית בראשותו של דוד בן גוריון. הבחירות לממשלה זו התקיימו ב-3 בנובמבר 1959 ב' בחשוון תש"ך.
את נאום זה נאם מנחם בגין בט"ו בכסלו תש"ך בפני כל המפלגות שהשתתפו בבחירות אלה.
נושא הנאום היה בעיות היסוד של קיומה הלאומי והממלכתי של מדינת ישראל ומטרתו הייתה לדון בכל הבעיות הללו ולחשוב כיצד ניתן לפתור אותם.

האירוע שבגינו נאם מנחם בגין את נאום זה הוא הרכבת הממשלה הרביעית, שפעלה בזמן כהונתה של הכנסת השניה.
אחרי התפטרותו ממשלת ישראל השלישית בן גוריון החליט להרכיב ממשלה חדשה. לאחר שקיבל את תמיכת מפא"י, מפלגות הלווין שלה, והמפלגות הדתיות-ציוניות, החליט להרחיב את הבסיס הקואליציונלי. המפלגה זכתה לרוב של 87 חברי כנסת.
בבחירות התמודדו מפלגת מפא"י בראשותו של דוד בן גוריון- המפלגה שזכתה במירב המנדטים (47), מפלגת תנועת החירות בראשותו של מנחם בגין שקיבלה 17 מנדטים, מפלגת מפד"ל, מפלגת מפ"ם, מפלגת הציונים הכלליים, מפלגת אחדות העבודה- פועלי ציון, מפלגת חזית דתית תורתית, המפלגה הפרוגרסיבית, מפלגת מק"י, מפלגת קדמה ופיתוח, מפלגת שיתוף ואחווה, ומפלגת חקלאות ופיתוח. 

הקטע בנאום זה שהשאיר עלינו רושם רב הוא:
"מקובל אצל האדם, משנקודת המפנה בחייו נראית לו עדיין רחוקה, לא להדאיג את עצמו. אבל אפילו אצל היחיד, אם הוא רואה לנגד עיניו לא בעתיד הרחוק, אלא מקרוב, מפנה, הוא מתעורר, מציג את השאלה, מחפש לה פתרונים. "

אהבנו דווקא את קטע זה מכיוון שמנחם בגין גורם לנו להזדהות עם המצב. הוא אומר שלכל אדם כאשר יש נקודת מפנה או קושי כלשהו שאמור להתרחש בעוד המון זמן, זה לא מטריד אותו אבל כאשר העתיד מתקרב וכך גם נקודת המפנה- הקושי, האדם מתעורר ומחפש פתרון לקושי. בנאומו הוא אומר שכך זה קורה עכשיו, נקודת המפנה מבחינת המשק הלאומי היא קרובה, היא ידועה לכל אזרח בישראל, בעוד שנה, בעוד שנתיים, לכל היותר בעוד שלוש שנים אך ישנם אנשים האומרים עדיין: "איך שהוא יסתדרו העניינים". מנחם בגין בעצם מציג לנו את המצב בתור משהו שאנו חווים בחיינו ומזדהים איתו וכך אנו מבינים גם את המצב של המדינה שלנו.

מדברי מנחם בגין עולים הערכים:
שוויון- "אם יתקבל החוק הזה, ידע כל איש - בישראל שיש לו זכויות לחיים, לחופש, לעבודה ולבקשת אושר, אשר לא ניתנו בחסד אלא הן שלו, תמיד שלו, ללא קשר עם השקפה או השתייכות מפלגתית, עם דעה זו או אחרת על ממשלה זו או אחרת".
גאווה- "זהו תפקיד המחדיר בנו גאווה: בהיותנו באופוזיציה, אנחנו, בצורה שאינה נראית לעין - אבל מעשית מאד, ממשית מאד - מיטיבים עם הציבור הסובל, חסר האמצעים"."אבל אם מישהו ישאלנו, האם לא באה לנו תמיכה מחסרי אמצעים ומאזרחים סובלים ונדכאים, נשיב - ובגאווה: באה גם באה. העובדה שאנשים אלה נותנים בנו אמונם מוכיחה שאנו נושאים את דגל הצדק".נחישות- " אנו מתכבדים להודיע לכנסת כי נציע לבטל את הממשל הצבאי. בהזדמנות הקרובה הנאותה נגיש בעניין זה הצעת חוק."איכפתיות- "ובעומדי בפרשת יחסי-חוץ, יורשה נא לי, אדוני היושב-ראש, לשלוח מעל במה זו ברכה לתושבי קפריסין על מעשה הבחירה המכריע לקראת כינונה של הרפובליקה העצמאית שלהם. אנו מברכים את נשיא הרפובליקה הנבחר ואת סגן הנשיא עם היבחרם, ואנו רוצים להביע תקווה, כי בהנהגתם יקיימו תושבי האי יחסי הבנה וידידות עם מדינת ישראל".
בנאום זה באות לידי ביטוי היכולות המנהיגותיות הבאות:
מתייחס למונהגיו בצורה שוויונית, מתייחס לרגשותיהם ולתכונותיהם: "ובעומדי על שיווי זכויות, יורשה לי לגעת בבעיה הקשורה באזרחי ישראל הלא-יהודים, כוונתי לערבים, דרוזים, נוצרים, מוסלמים. "
בעל אומץ היכול לקבל החלטות קשות בזמנים מיוחדים: "בתנאים כאלה, הדרך היחידה להדיפת התקפת לחץ, היא התקפת נגד מדינית".יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמתה של מטרה: "משום כך, נמלא את תפקידנו הלאומי, אם בעוד מועד, עם התחלת העבודה התקינה של הכנסת, עם כינון הממשלה כחוק, נתריע על הסכנה הממשמשת ובאה, וכדי שלא נתעורר בעוד שנתיים או בעוד שלוש שנים בעיצומו של משבר, שאולי לא יהיה לו עוד פתרון".מאציל סמכויות לאחרים תוך אמונה בהם ומבלי להפחית באחריותו: "תושביה של קפריסין, כמונו, קיבלו את עצמאותם לא כמתנת חסד של זרים, אלא במלחמת שחרור רבת סבל והקרבה". "יורשה נא לי, אדוני היושב-ראש, לשלוח מעל במה זו ברכה לתושבי קפריסין על מעשה הבחירה המכריע לקראת כינונה של הרפובליקה העצמאית שלהם".
הנאום: http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum45-2.htm
הממשלה הרביעית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA

מנחם בגין נואם:

http://citizenship.cet.ac.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9-ffd0-426d-b508-19d6c9d151f1&id=24350
בחרנו בנאום של עדן ראובני ורועי כביה מכיוון שהוא עוסק בנושא מעניין מאוד, בכור הגרעיני בשם "תמוז" בעיראק שבו תוכנן לייצר פצצת אטום. בגין שלח את חיל האוויר הישראלי לפוצץ את הכור. אהבנו את נאום זה מכיוון שהוא מראה על האומץ של מנחם בגין, על הנחישות שלו, על החזון שלו ועוד. הנושא עניין וסקרן אותנו וכך גם תשובותיהם לשאלות.

מידע לנאום של רועי כביה ועדן ראובני:http://www.aboutisrael.co.il/heb/freepage.php?id=1001

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94

http://www.ilschool.org/(S(lomdim))/WebPages/a3a5e163-5183-4aab-a601-cd132d98115d.8adbca72-71b5-450c-9f62-4f0f230f67af.aspx