נאום- פרס נובל לשלום (הדס בן יוסף ויובל פרל)

דברי ראש הממשלה מנחם בגין בעת קבלת פרס נובל לשלום:

1. את הנאום נאם מנחם בגין כאשר קיבל פרס נובל לשלום באוסלו, בירת נורבגיה בתאריך י' בכסלו תשל"ט, 10 בדצמבר 1978. הוא נאם זאת בפני מלכת נורבגיה, סאדאת (שזכה ביחד אתו), הקהילה הבינלאומית וכל מי שנכח באירוע קבלת פרס הנובל לשלום. הנושאים עליו דיבר בנאומו הם: דברי הוקרה לגולדה מאיר שנפטרה יומיים לפני כן, ציון תרומת העם היהודי לאנושות, פירוט על חזון השלום שלו, והזכרת אסירי ציון הכלואים בברית המועצות. מטרת נאומו הייתה להראות את החשיבות של השלום בקרב העם היהודי וארץ ישראל בעיקר.
   
2. בגין נאם לאחר קבלת פרס נובל לשלום בזכות הסכמי השלום עם מצרים. ביחד אתו, קיבל את הפרס אנואר סאדאת נשיא מצרים. את טקס קבלת הפרס מקיימים באוסלו, נורבגיה ממנה מגיעה ועדת הפרס ושם נמצא מרכז הנובל לשלום. הענקת הפרס מתקיימת בכל שנה משנת 1901 חוץ משנים בהן יש מלחמות ואין סיבה מוצדקת להענקת הפרס (כמו השנים 1939- 1945 במלחמת העולם השנייה).
   
3. "הפרס מגיע לא לי, הוא מגיע לעמי, על הסבל הרב שנפל בחלקו, על האבדות הכבדות שאבדו לו, על אהבתו את השלום וכיסופיו העמוקים אליו".‏ (תורגם מאנגלית) קטע זה נלקח מסיום נאומו ומדבר על הקשר החזק של עם ישראל לשלום. אנחנו בחרנו בקטע זה מכיוון שהחלק מראה עד כמה צנוע בגין, עד כמה העם היהודי חשוב לו ועד כמה השלום חשוב לעם היהודי. הקטע מעורר בנו רגשות עזים וגורם לנו להרגיש שייכים לעם היהודי ושהרצון לשלום קיים בכולנו ורק בזכותנו, בזכות הסבל והכאב הרב שעברנו נוכל להשיג שלום.
   
4. ערכים:

• אהבת המולדת- "אני בא מארץ ישראל, ארץ ציון וירושלים"
• אמונה- " כאשר אנו, בני תמותה המאמינים בהשגחה העליונה, נזכרים בדברי הנבואה הקדושים האלה, אין אנו שואלים את עצמנו אם החזון הזה יתגשם ויהפוך למציאות, אלא מתי אנו זוכרים את העבר - אפילו במאה הזאת - ואנו יודעים..."
• בטחון והגנה- "שמירת זכויות האדם וההגנה עליהן הן דבר הכרחי, כדי להעניק לשלומם של אומות ושל יחידים משמעות של ממש."
• גאווה וענווה- "ואני ניצב כאן בענווה ובגאווה, כבן העם היהודי"
• הוקרת תודה- "אני מודה לכם על הכבוד והיקר שחלקתם לי, יחד עם זאת אין הוא מגיע לי."
• זיכרון- "שישה מיליון יהודים - גברים, נשים וילדים - הובלו אל מוות אכזרי ונטבחו בשיטתיות, אך ורק משום שנולדו יהודים, וזאת בלב ליבה של יבשת מתורבתת. לא הייתה זו התפרצות פתאומית של אכזריות אנושית, או מוטב לומר אל-אנושית, כפי שאירעה מדי פעם בתולדות האנושות. היה זה תהליך שיטתי של הכחדה שנגלה לעיני העולם כולו, במשך שש שנים תמימות ויותר. אלו שנגזר גורלם, שכבוד האדם נשלל מהם, שהורעבו, הושפלו, נעקרו ובסופו של דבר הפכו לאפר, זעקו לעזרה ולהצלה, אך לשווא. מלבד אי-אלה יוצאים מן הכלל מפורסמים ובלתי נשכחים, הם הושארו לבדם מול משמדיהם."
• כיבוד האדם- "בתקופה כזו, שלא נודעה כמוה מאז נברא האדם, ניתן האות לקום ולהיאבק - על כבוד האדם, על המשך הקיום, על החירות, למען כל ערך שנוצר בצלם אנוש, שהעניק לו הבורא, למען כל זכות שאין לשלול ממנו, ואשר הוא מייצגה וחי למענה."
• שלום- "השלום הוא יפי החיים, הוא זריחת השמש, הוא חיוכו של ילד, אהבתה של אם, חדוותו של אב, היחד של משפחה. הוא קידומו של האדם, נצחונו של העניין הצודק, התגברותה של האמת. השלום הוא כל אלה והרבה יותר מזה."
• תקווה- "הכרה רבת יוקרה זו מגיעה לבני עמי משום שסבלו כה רבות, משום שאיבדו כה הרבה, משום שהם אוהבי שלום ורוצים בו בכל ליבם, לעצמם ולמען שכניהם."

5. רשימת היכולות:

• יכולת להציג חזון ברור ומוחשי, אשר להגשמתו המנהיג מוביל את אנשיו:  "העם היהודי העתיק העניק לעולם את חזון השלום הנצחי, חזון פירוק הנשק הכללי, ביטול לימוד המלחמה ועשייתה". ”בנסיבות אלו, האם יכולים אנו, והאם צריכים אנו לקיים את אמונתנו בשלום הנצחי, שיבוא ביום מן הימים על המין האנושי? כן, אנו צריכים ויכולים." "על אף כל הטרגדיות ואכזבות העבר, אסור לנו לעולם לנטוש אותו חזון, אותו חלום אנושי, אותה אמונה בלתי מעורערת."
• בעל אומץ, היכול לקבל החלטות קשות בזמנים מיוחדים: "עם זאת צריך להכריז ולהודיע, להדגיש ולציין, כי לוחמי החופש שונאים מלחמה. ידידי ואנוכי למדנו גישה זו מזאב ז'בוטינסקי, באמצעות המופת שהעניק לנו בעצמו, וזה שנטל מג'וזפה גריבלדי. אחינו לרוח, באשר הם שם, למדו זאת ממוריהם ורבותיהם. הכלל והאמונה שלנו הם, שאם אתה זוכה, תוך מאמצים וקורבנות, בחירות ובאמצעותה גם בסיכוי לשלום, אזי עליך לפעול למען השלום, משום שאין שליחות קדושה מזו בחיים."
• יכולת לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית: "הרשו לי להזכיר לכולנו, כי זהו יום שנה חשוב - יום השנה השלושים לקבלת ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם. נזכור תמיד את המלים הנפלאות הכתובות בסעיף 1, המבטא בתמצית את כל ההכרזות בדבר זכויות האדם והאזרח שנכתבו בהיסטוריה. נאמר בו: "כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים בכבודם ובזכויותיהם, הם התברכו בתבונה ובמצפון, ועליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה"". "אני מודה לכם על הכבוד והיקר שחלקתם לי, יחד עם זאת אין הוא מגיע לי. הוא מגיע לבני עמי, העם העתיק והאומה המתחדשת, שחזרה אל ארץ אבותיה מתוך אהבה ונאמנות, לאחר אלף ותשע מאות שנה של ייאוש, השפלה וחורבן פיזי מוחלט. הכרה רבת יוקרה זו מגיעה לבני עמי משום שסבלו כה רבות, משום שאיבדו כה הרבה, משום שהם אוהבי שלום ורוצים בו בכל ליבם, לעצמם ולמען שכניהם. בשמם אני מקבל בענווה את הפרס, ובשמם אני מודה לכם מעומק לבי."
• יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמתה של מטרה, שבהעדר מנהיגותו לא הייתה מושגת, או שהייתה מושגת באיכות ירוד: "ואמנם, ישראל המתחדשת שאפה תמיד לשלום, נכספה אליו, עשתה מאמצים בלתי-פוסקים להשיגו. עמיתי ואנוכי הלכנו בעקבות קודמינו מן היום הראשון שהעם קראנו לדאוג לעתידו. חרף כל הניסיונות להחריב את עמנו הלכנו לכל מקום, חיפשנו כל נתיב, עשינו כל מאמץ להביא לידי משא ומתן בין ישראל לשכנותיה, משא ומתן שבלעדיו יישאר השלום רעיון מופשט."
• יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובתשתית הערכית שלו: "השלום הוא יפי החיים, הוא זריחת השמש, הוא חיוכו של ילד, אהבתה של אם, חדוותו של אב, היחד של משפחה. הוא קידומו של האדם, נצחונו של העניין הצודק, התגברותה של האמת. השלום הוא כל אלה והרבה יותר מזה." בגין נותן דוגמאות לערכים שלו, דוגמאות שפונות לכל אחד ואחד מאתנו וגורם לנו להאמין בו ובמעשיו.
• מתייחס למונהגיו  בצורה שוויונית, מתייחס לרגשותיהם ולתכונותיהם: "התאמצנו קשות וארוכות להגשימו בשל הטובה הגלומה בו לנו, לשכנינו ולעולם כולו, בבוא השלום יתעודד המזרח התיכון, ערש התרבות ושלוש הדתות המונותיאיסטיות, וישנה את פניו לבלי הכר. במרחבי האזור ישרור חופש לתנועת בני אדם, רעיונות וסחורות. שיתוף פעולה ופיתוח בתחומי החקלאות יפריחו את המדבריות. התעשייה תבטיח רמת חיים טובה יותר. יפותחו מקורות המים, וקרינת השמש תירתם לטובת הצרכים המשותפים של כל העמים. אכן, המזרח התיכון, הנמצא בפרשת דרכים עולמית, ייעשה מרכז שליו, שיקשר בין מזרח למערב ובין צפון לדרום, מרכז לקידום אנושי בכל תחומי המאמץ היצירתי. כל זאת ויותר מזה עשוי השלום להביא למדינותינו ולאזור." בגין מדבר בגוף ראשון רבים, ומראה עד כמה לכולם יש מחויבויות בשביל להגיע אל המטרה.
• רואה את אחד מתפקידיו החשובים, בפיתוח ובהעצמת מונהגיו: "הנך קם, הנך נאבק, הנך מקריב קורבנות להשיג את הסיכוי והתקווה לחיות בשלום, ולערוב לו - למענך ולמען בני עמך, למען ילדיך וילדיהם." בגין פונה למונהגיו וגורם לו להאמין ביכולותיך למען השלום.
• מונע ע"י אינטרס ציבורי ולא ע"י אינטרס אישי: "אני בא מארץ ישראל, ארץ ציון וירושלים, ואני ניצב כאן בענווה ובגאווה, כבן העם היהודי, וכאחד מבני דור השואה והגאולה."
• וראשון לכל ומעל הכול משמש דוגמה ומופת אישי: " עמיתי ואנוכי הלכנו בעקבות קודמינו מן היום הראשון שהעם קראנו לדאוג לעתידו. חרף כל הניסיונות להחריב את עמנו הלכנו לכל מקום, חיפשנו כל נתיב, עשינו כל מאמץ להביא לידי משא ומתן בין ישראל לשכנותיה, משא ומתן שבלעדיו יישאר השלום רעיון מופשט." בגין מראה עד כמה הוא התאמץ בשביל להגיע אל המטרה שלו.

6. סרטון בו נואם בגין את הנאום בזכייתו בפרס הנובל לשלום: http://www.youtube.com/watch?v=UlPuC8GU7WQ

הנאום המקורי (מתורגם לעברית) שנאם בגין באירוע: 

http://www.knesset.gov.il/vip/begin/heb/begin4.htm 

תמונות מהאירוע: 

7. בחרנו בקטע של דור ואלדד, על תגובתו של בגין על נאומו של דודו טופז בו כינה את המזרחיים צ'חצ'חים.
הקטע מעניין מאוד ואף מפתיע, לא ידענו לפני כן שדודו טופז קרא כך למזרחיים ושמנחם בגין, למרות היותו אשכנזי לכל דבר, בא להגן על המזרחיים ולהיות לטובתם. הקטע שלהם הסביר בצורה מעולה עד כמה מנחם בגין הוא מנהיג טוב שדואג לכל הציבור בלי קשר למוצאם- הוא דאג למזרחיים למרות שהוא אשכנזי.

8. מצאנו קטע שיכול לעזור לעבודה של דור ואלדד- באתר ישנה כתבה שנכתבה 30 שנה לאחר נשיאת הנאום ע"י בגין. בכתבה מסופר על סקופ שלא רצו לפרסם באותם הימים על נאום הצ'חצ'חים. כתבה מעניינת מאוד ואנחנו מקוות שהוא יעזור לכם ויוסיף לכם על העבודה:
http://www.the7eye.org.il/14163